אני מרגיש חובה לשתף את החוויה הקשה והכואבת שלי עם עו"ד טליה קופלמן פרדו, שייצגה את גרושתי בהליך הגירושין שלנו.
זו לא סתם תלונה – זו אזהרה לציבור, כי מגיע לכם לדעת.
מההתחלה היה ברור: עו"ד טליה קופלמן פרדו הובילה את התיק למלחמה משפטית כוללת.
רק התקפות משפטיות, והצפה של בקשות רבות לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה – שלטעמי, לא תמיד היו מוצדקות או נדרשות.
כל זאת, לטענתי, נועד להפעיל עליי לחץ נפשי כבד – כדי שאכנע לדרישות רכושיות וכספיות, שלדעתי חרגו מכל פרופורציה.
הרגשתי שהמטרה היא להציף את בית המשפט ולגרור את הסכסוך, במקום לקדם את טובת הילדים או המשפחה.
מה שהופך את זה לחמור יותר הוא שהיא שימשה בעבר כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה.
דווקא ממי שנשאה בעבר בתפקיד של שופטת בבית המשפט לענייני משפחה, ציפיתי לאחריות גבוהה, לרגישות, ולשיקול דעת שבאמת שם את טובת הילדים במרכז – במיוחד כשמדובר בארבעה ילדים קטנים.
במקום זה, לטעמי – מדובר בעו"ד שמייצגת קו קיצוני, תוקפני ואף הרסני – במיוחד כשיש ילדים באמצע.
הנזק שהיא השאירה מאחור, גם אם היה "חוקי" – לא היה מוסרי.
ומעל הכול – הרחיקה סיכוי לשלום בין הורים שנמצאים במצב מלחמה גם אחרי הגט.
אני לגרושתי לעולם לא אסלח על מה שעשתה לי, בעצת עורכת הדין שלה.
ולמה אני מתכוון?
בין היתר, עיקלו לי נכסי נדל"ן שהיו רשומים על שמי עוד מלפני הנישואין – למרות שידעו היטב שמדובר בנכסים פרטיים, שאין עליהם משכנתא, ולא בוצע בהם שיפוץ משמעותי מכספים משותפים.
הדיין בעצמו ביטל את העיקולים בהמשך – וקבע שמדובר בנכסים שלא אמורים להתחלק, בהתאם להלכה ולדין.
אבל בתחילת ההליך, עו"ד קופלמן פרדו אמרה לי במפורש, בפרצוף:
"אני מקבלת אחוזים ממה שאני משיגה לה".
כלומר – יש תמריץ ישיר לנסות לקחת כמה שיותר, גם כשאין בסיס משפטי.
לטעמי – זו גישה שמערערת את היושרה המקצועית, והופכת הליך רגיש למרדף רווח.
אבל הדוגמה הכי קשה היא צו ההרחקה שהוגש נגדי.
הוצאתי מביתי לשבוע על בסיס טענה של תחושת איום – כביכול בגלל מעמדי כשוטר מתנדב –
למרות שהנשק נשאר תמיד בתחנת המשטרה ואין לי גישה אליו מחוץ למשמרות.
בצו עצמו נכתב שאיני אלים, ובדיון לאחר שבוע הוא בוטל .
אושר לי לחזור לגור בבית עם גרושתי דאז – הוכחה שלא היה שום סיכון.
אבל את הפגיעה, את האמון שהתרסק, את ההשפלה שלי מול הילדים – אי אפשר לשכוח.
⚠️ אני כותב את הדברים בתום לב, מתוך חוויה אישית, מתועדת ומוכחת.
⚠️ מדובר בביקורת לגיטימית על נותנת שירות שפעלה בתיק רגיש – עם השלכות כבדות.
⚠️ זכות הציבור לדעת – ואין חובה לשתוק.
🛡️ הפוסט נכתב בהתאם לחוק “אמת דיברתי” (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע) ולהגנת הבעת דעה (סעיף 15).
ולסיום – אם אחד הצדדים שוקל להשאיר תקשורת מינימלית בין ההורים אחרי הגט, בעיקר בשביל הילדים – אני ממליץ מכל הלב לחפש עורך דין אחר.
לטעמי, מי שבוחר בקו שהיא הובילה – מוותר מראש על כל סיכוי לשיתוף פעולה בעתיד.
